טונוס הגוף, מודעות ושליטה לאיכות חיים טובה יותר

מה זה טונוס?

טונוס הוא צורת מדידה לכיווץ ונהוג לשייך אותו למידת כיווץ שרירים בטונוס גבוה או נמוך. אפשר להרגיש טונוס גבוה בשריר מסוים (ברגל), כאשר כואב לנו כי השריר מכווץ מידי זה קורה בדרך כלל מפעילות (הליכה/ריצה) מאומצת. אפשר להרגיש טונוס נמוך כאשר עושים מעט מידי, גם אז זה כואב כי השרירים רפויים מידיי, התכופפו (בכתפיים) ונמתחו מידי זה קורה בדרך כלל מישיבה או אם סתם "רביצה" מול טלוויזיה/מחשב, אבל הרבה זמן!

שני סוגי הכאבים ממצבי הקיצון בשרירים, מעודף או חסר פעילות, נכונים גם לגבי כאבים "ממצב רוח גופני" , הם נוצרים מהאופי המיוחד של התפקוד שלנו.

מה זה "מצב רוח גופני"? פשוט תשאלו את עצמכם (בשקט, בינך לבין עצמך) איך אני מרגיש/ה עכשיו. תמקמו את הרגשה שלכם בתווך בין ""over stress אם אתם בפעילות אינטנסיבית מידי, לבין COLEPS"" באם אתם במצב פסיבי של חסר פעילות ואינטראקציה.

הפעילויות השגרתיות שלנו מערבות את שניהם, קצת מזה וקצת מזה והן רחוקות או קרובות לקצוות, והקצוות כואבותֱֱ!

איך נראים הקצוות?

לדוגמה, אנחנו רואים בטלוויזיה ידוענים ושומעים מהם סיפורים על התסכולים והמשברים שלהם. כמה הם עמוקים דרמטיים וכואבים. אבל ראו, האנשים יושבים מולנו יפים אופנתיים מדברים בלהט, ואפילו מצחיקים אותנו.

זה מבלבל, אפילו כצופה מהצד לראות את המנעד בין "האנרגיה בשמים" בעבודה שלהם, והחור השחור של דיכאון עצב והסתגרות שהם מספרים עליו.

מנעד מטורף! אצל אומנים המנעד הזה מוקצן, והם מציגים לנו אותו כדי שנכיר ונתרגש ממנו.

אנשים מגיבים בצורה קיצונית לאירועים מפגשים וסיטואציות, מכניסים את עצמם לרכבת הרים, עולים ברמות ה-STRESS העצבנות והאגרסיה ויורדים לבדידות אדישות הסתגרות ו"תעזבו אותי בשקט".

האם אפשר להקטין את המנעד הזה בין היותר מידי לפחות מידי? לעגל קצוות בתגובות שלנו ? להיות פחות קיצונים ויותר שקולים עם עצמנו והסביבה שלנו?

זה אפשרי! אך תלוי בהכרות עם המנעד האישי, עם הקצוות שלו ובעיקר עם "התווך האישי" האזור במנעד בו האדם "מרגיש כמו מלך" ומתפקד הכי טוב. אם מכירים ומודעים "לתווך האישי" רוצים להיות בו, הכי טוב להיות בו גם במצבי עומס וגם במנוחה.

מצבי עומס/לחץ דורשים החלטות מהירות, ערנות פוקוס גבוה וביצוע של הרבה דברים, התעקשות ומודעות להישאר בתווך האישי" מאפשרים להנות מיכולת התנהלות בשיא שלנו עם מתח אבל חיובי שעוזר לנו. אם נפספס את "הטווח האישי" ניכנס ל-STRESS עצבנות כעס נתפקד ונרגיש לא טוב. בצד השני של המנעד נמצאים מצבי ה- RELAX המנוחה, הרגעים של לבד. אפשר ליהנות מהם אם נמצאים "בתווך האישי", אז הזמן הוא של מילוי מצברי אנרגיה אישיים או חברתיים. אך פספוס בתווך יפיל אתכם לקצה המסלול לדכדוך ודיכאון.

יש סימנים שעברנו לקצוות? כמו היגענו לאדום ושחור משני הצדדים? איך נזהה שהגענו אליהם? איזה סימנים יצוצו? והכי חשוב, מה נעשה "על המקוםֱֱ!" כדי למגר אותם.

נזהה את הסימנים על דרך השלילה, נרגיש פחות טוב מחוץ לטווח מאשר בתוכו. לכן "הטווח האישי" חייב להיות מאוד מוכר! צריך להכיר את תחושת התפקוד בו, עם חסר הפחד עם הקלילות הביטחון והערנות לנכון/לא נכון" .

ישנם סימנים חיצוניים מוכרים ליציאה מהתווך האישי, כמו קול שעולה, נימת ציווי, כעס, תנועות עצבניות וכו. אותם קל לזהות. אך הבעיה היא עם זיהוי הסימנים הפנימיים החלקלקים לאבחנה. מהם?

*"הבטן מתהפכת", יש בה הרגשה או של פעילות פנימית מוגברת או של התאבנות כמו שיתוק פנימי. תכירו את הרגשה הזו, שימו אליה לב, תאפיינו אותה במילים שלכם, תמקמו אותה פיסית, איפה בבטן היא מופיעה אצלכם?

*בבית החזה הרגישו האם הדופק עולה? האם הנשימה מוגברת? אם אתם בעבודה או בבית האם אתם מתפקדים עם נשימה שנעתקה? עם בית חזה מוחזק בחוזקה כמו קיר ברזל מאובן ונשימה קפואה?

*כתפיים, הרבה פעמים הכתפיים מגלות לנו שעזבנו את התווך שלנו כשהן מתעגלות לפנים בפחד מתח או לחץ, נלחצות לבית החזה כמו מגינות על עצמנו.

*"משולש עליון" כמעט תמיד הגב העליון ישתופף, הצוואר יתקצר והראש יילחץ ושלושתם יתכווצו אחד לשני.

כאשר הטונוס שלנו נמוך מידי, נמצא את עצמנו במצבים סטטיים, "דלא-ניידיי" נהייה הרבה זמן בישיבה או שכיבה, הגב שלנו יהיה כפוף, כבד ולחוץ לכיוון מטה. נהייה פאסיביים וגם אם נרצה לעשות משהו-סביר שלא נצליח.

איך תדעו שאתם בטונוס הכי טוב שלכם?

נסו להיזכר בסיטואציה/ת שתפקדתם בה/ם מצוין. הרגשתם ביטחון, עשיתם ואמרתם את מה שרציתם בטבעיות, גם כשזה לא מקובל, או "מפחיד" זה פשוט יצא לכם מהפה, או נעשה ללא מחשבה ותכנון מיוחד. הייתם ב"זון" הנדיר של הלימה בין מחשבה - מילים - וביצוע, הכל היה מדויק!

המיוחד בסיטואציה הזו, לא היו בכם הפרעות שהסיטו אתכם ממה שרציתם. היתה זרימה חופשית בין הראש או הלב לדיבור או לעשייה. הייתם בתווך האישי המבורך שלכם, זה שמאפשר לאופי שלכם להתבטא. הללויה!

להרגיש את ה-"STRSS" ולשלוט עליו

הSTRESS- כל-כך מצוי, נמצא בקצוות "מצב הרוח האישי" שלכם, מייצר לחצים ומתחים והם מתמקמים בצורה פיסית בגוף. רוצים להרגיש אותו? פתחו כף יד אחת לכיוון מעלה, השאירו אותה יציבה וחזקה, ולחצו "חזק" את כף היד השנייה עליה. מרגישים את הלחץ, גם פיסית ביד הפתוחה וגם מנטאלית בגוף כולו. הלחץ הזה נמצא בשרירים ואיברים הפנימיים. כמטפלת ברפואה סינית אני דוקרת הרבה נקודות בגוף המטופלים שלי כדי "לפתוח" מקומות לחוצים שחוסמים מעברים למערכת הדם העצבים והעיכול. כמו שלחצנו את כף היד לפני כן והרגשנו את הלחץ ביד ובגוף, המתח שהוא ביטוי של הורמון האדרנלין שמופרש בהנחיית המוח, הוא תמיד משפיע בסופו של דבר על מקום פיסי בגוף כמו עצב או שריר.

על ההורמון במוח קשה לנו לשלוט אך על השחרור הפיסי אנחנו יכולים לשלוט, זה אפשרי! איך? תהיו ערניים למקומות שנלחצים אצלכם! הם נלחצים בצורה אוטומטית לאור מחשבה מילה או אירוע. הלחץ מתפשט בגוף כולו, הטונוס שלנו עולה אך במקום מסוים הוא מתרכז, משהו מתאבן במקום הזה.

"ההצגה חייבת להימשך!" התפקוד הרגיל של דיבור והתנהלות ממשיך כלפי חוץ, אך בגוף נוצר מעצור, והוא משבש את התפקוד המעולה שלכם. חשוב להיות מודע למעצור בתפקוד, כדי לעקוף אותו ולא להיתקע בו. ומבחינה פיסית חשוב להרגיש את המקום ואת חוזק התקיעות, כדי להרגיע ולפזר אותו. כל תקיעות מורכבת מחומרים לא בריאים, עובדה, כאשר לוחצים עליה, כואב!

מה לעשות?

1.להפנים את ההרגשה המושלמת. "ככה אני כאשר אני ללא מתחים", (וזה טוב מיוחד בעבודה, וטוב אחר במשפחה וטוב אחר עם חברים)"ככה אני כאשר אני במצב הרוח הטוב שלי" כאשר מצב הרוח שלכם טוב ואתם בתווך הטונוס המעולה שלכם. למה זה חשוב? כי רק כאשר תכירו את המצב הזה תרגישו אותו, יהיו לכם סימנים כאשר אתם בו, תדעו שיצאתם ממנו, ושאתם רוצים לחזור אליו.. מצב הרוח שלכם בטוב, את ההרגשה של להיות ללא מתחים וללא הפרעות פנימיות (מול החיצוניות).-

2.להפנים את ההרגשה של ההפרעה, מה לעשות כאשר מגיעה? איך להפחית אותה?

3.להרגיש פיסית את השינוי שעשיתם לפני ואחרי ההפרעה. להבחין שמשהו ממש קורה ומשתנה. ההכרות עם השינוי החיובי המשחרר חשובה, כי אליה נרצה לחזור כשנהייה במתח בפעם הבאה.

איפה תעשו את זה?

אתם בתחילת הדרך ועומדים להשקיע בעצמכם, לממש את המושג "איכות חיים". לכל אחד מצב התחלתי אישי משלו בונה אותו עם מצב המערכות שלו בצורה אישית עם עצמו לבד. אתם מתקרבים לתהליך בלי WAZE לכן צריך שלא יפריעו לכם. אתם צריכים להיות בסביבה ומצב נטול מתחים. זה יכול להיות כאשר אתם מסדרים לעצמכם כמה דקות לבד ללא הפרעות (במשרד-סוגרים דלת, בבית מבקשים לא להפריע). זה יכול להיות בישיבה נוחה או בשכיבה כשאתם לוקחים לעצמכם זמן מנוחה. ההרגשה את המצב הבריא הלא חסום הלא מכווץ שלכם.

קצת על "תרגישו". כל הרגשה מלווה בהתערבות מערכת העצבים שלכם, היא אחראית לתחושות ולמחשבות שלכם שקורות במוח, בראש. היא משפיעה על המערכת ההורמונלית ובכל הגוף מכוונת אותה להפרשת ההורמונים, כאלו של " סבבה" או כאלה של לחץ. ההורמונים מופרשים בהתאם למה שהמוח הראש אומר להם.

אז, אל תזלזלו בתחושות בהרגשה ובמחשבות שלכם!

איך לעשות?

המטרה שלנו להוריד מתח כללי וממוקד בגוף.

1.שימו את שתי כפות הידיים שלכם על הבטן. מכות החיים מגיעות לבטן הרכה.

2.נשמו. הנשימה היא כלי התחבורה אתו אנחנו מגיעים ליעד שלנו. צריך "להיכנס לטסלה השקטה" להישאר בה! לאורך כל הנסיעה/נשימה.

הרגישו את עור הבטן מתרומם אל כפות הידיים כאשר אתם שואפים אויר פנימה.

3. הרגישו את עור הבטן שוקע יחד עם יציאת האויר בנשיפה.

4. אל תתאמצו בשום שריר כאשר אתם נושמים. נהוג "למתוח" את עור הבטן כדי להגדיל את קיבולת האוויר בשאיפה, ולכווץ או לדחוף אותה אחורנית בנשיפה, בנשימה שלנו אנחנו רוצים שהאוויר יכנס בכמות שלא מאמצת אותנו ויצא בנינוחות ללא שום עזרה של שרירים או כיווץ.

למה ככה? כדי שביומיום נוכל לחזור בקלות לנשימה הזו.

5. נשמו בקצב שהכי מתאים לכם, אין כללים כמה איטית או מהירה היא צריכה להיות. מצאו את "המנגינה" שלכם.

6. שימו לב שכמות האוויר שאתם מכניסים ומוציאים מדודה במיוחד עבורכם.

7.התרכזו במגע כפות הידיים עם הבטן. תנו לידיים להיות עדים לנשימה. בשאיפה עור הבטן מתקרב אליהן, המגע עם העור מתרחב, וזה גם נעים להרגיש אך בעיקר הידיים נותנות לנו משוב לנשימה. בשאיפה נרגיש התרוקנות ושוב הידיים שישקעו מעט עם הנשיפה או ישארו במקומם וירגישו שהעור תחתם שוקע, יתנו לנו משוב שישנה כאן נשימה.

8. הנשימה בין הידיים והבטן, משאירה את חלל הבטן והאיברים הפנימיים (והמתחים הפנימיים) במנוחה. הנשימה סביב החלל דואגת להפחית את הלחץ של החגורה החיצונית של העור והשרירים מהאיברים הפנימיים. הרגישו את הרגיעה וההרפיה שלהם כתוצאה מהחלל הגדול יותר סביבם, והפחתת הלחץ החיצוני עליהם. תרגישו זאת אחרי מספר נשימות.

9. חלקו את הבטן לארבעה רבעים, סביב קו אורך באמצע הגוף וקו רוחב בקו הטבור. התרכזו בשלוש נשימות בכל רבע.- תגלו מקומות שלא השתמשתם ונשמתם אלהם, צמצמתם את עצמכם, וזו חוויה להגדיל ולהחיות בנשימה מקום שהזנחתם אותו. זכרו את המקומות העזובים שלכם גם ביומיום ובעיקר בעיתות מתח. הם הראשונים שיתאבנו.

10. בכל רבע שימו לב לנשימה דרך הידיים, הרגישו את נפח הפנימי של המקום וחפשו תוך כדי הנשימה האם נמצא מקום סמיך צפוף מאובן בתוך החלל שצריך להיות רך וזורם ונינוח. האם מצאתם מוקד של מתח? אם כן" הרפו אותו. וכמו בנשימה הרפו קודם את השוליים החיצוניים שלו עם כל נשימה , ובהדרגה התקדמו למרכזו.

11. הכי חשוב, הוסיפו ערך אישי שלכם לכל שאיפה ונשיפה. כמו: אוויר טרי מלא באנרגיה לנכנס עכשו לכאן.

מודעים כאשר "עוברים" אותו, כאשר גולשים לאחד הצדדים שלו. לא בפני עצמו ולכן זו העבודה של כל אחד למצוא את המנעד האישי, זה חלק מהאישיות והאושר שלו.